<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן נ"ג</h1>
<h2>דף לט.</h2>
תשובה, קים להו לרבנן כל נבילה סרוחה שאינה ראויה לגר או לכלב, כל תבלין שבעולם לא יחזירוה לקדמותה, דהוי כעפרה בעלמ', אם ירבה תבלין בעפר, העפר לא ישביח לעולם, אם התבלין מבטלין טעם וריח, הנבילה מיהת עומדת פגומה וסרוחה. אפי' לאידך לישנ' דרשב"ל [ס"ז ע"א], אין אומ' קדירה זו יתירה תבלין או וכו', אלא השת' מיהא איפגם פגים, דתבלין מסייעין לפגום, ואזלינ' בתרוויהו מטעם דעיקר הקדירה היינו דבר היתר, אבל הנבילה שהוא גוף האיסור וגופה אינו חוזר לשבחו, מודה רשב"ל דהתבלין לא מורידין ולא מעלין. וקורט של חלתית [ל"ט ע"א], לא דמי, דלא בא לידי פגם לעולם, אבל דבר שהוא בא לידי פגם, והרבה בו תבלין והשביח, אפי' למאן דאסר בהשביח ולבסוף פגם, נפגם ולבסוף השביח ליכ' מאן דאסר, דאין היתר נעשה איסור. ולפי היציעה של הלכה, בכל עניין שאינו נהנה מטעם האיסור מותר, כגון היתה מתובלת כדרכה והוסיף בו תבלי איסור, אע"פ שהתבלין משובחין והפגם גרם ההיתר שניתן בקדירה, קודם שנתן תבלי איסור, הן גרמו שעתה יתירה תבלין דומיא דשאור יתר, חשיב נותן טעם לפגם.
<h2>דף סח.</h2>
תשובה, קים להו לרבנן כל נבילה סרוחה שאינה ראויה לגר או לכלב, כל תבלין שבעולם לא יחזירוה לקדמותה, דהוי כעפרה בעלמ', אם ירבה תבלין בעפר, העפר לא ישביח לעולם, אם התבלין מבטלין טעם וריח, הנבילה מיהת עומדת פגומה וסרוחה. אפי' לאידך לישנ' דרשב"ל [ס"ז ע"א], אין אומ' קדירה זו יתירה תבלין או וכו', אלא השת' מיהא איפגם פגים, דתבלין מסייעין לפגום, ואזלינ' בתרוויהו מטעם דעיקר הקדירה היינו דבר היתר, אבל הנבילה שהוא גוף האיסור וגופה אינו חוזר לשבחו, מודה רשב"ל דהתבלין לא מורידין ולא מעלין. וקורט של חלתית [ל"ט ע"א], לא דמי, דלא בא לידי פגם לעולם, אבל דבר שהוא בא לידי פגם, והרבה בו תבלין והשביח, אפי' למאן דאסר בהשביח ולבסוף פגם, נפגם ולבסוף השביח ליכ' מאן דאסר, דאין היתר נעשה איסור. ולפי היציעה של הלכה, בכל עניין שאינו נהנה מטעם האיסור מותר, כגון היתה מתובלת כדרכה והוסיף בו תבלי איסור, אע"פ שהתבלין משובחין והפגם גרם ההיתר שניתן בקדירה, קודם שנתן תבלי איסור, הן גרמו שעתה יתירה תבלין דומיא דשאור יתר, חשיב נותן טעם לפגם.
